בשנות התשעים של המאה ה-20 נענו מדינות אירופה לקריאת אונסק”ו, הוועדה למורשת עולמית והמדינות החתומות על האמנה למורשת טבע ולמורשת תרבותית (1972) לשתף פעולה ביניהן. שיתוף הפעולה נועד לבחון את מכלולי הנוף במרחבי המדינות ואת התאמתם לקטגוריות הנכללות בהגדרה “נופי תרבות”, שפרסמה הוועדה למורשת עולמית בשנת 1992.

רשמים ומחשבות בעקבות ביקורה של משלחת מומחים לאר-דקו שהתארחה בישראל מאת: רוברטה נוסים  נשיאת אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY))  תרגום : תמר טוכלר , ויעל אטקין המחלקה ליחב”ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במרץ 2018  הגיעה לראשונה לישראל …

סגנון האר-דקו ומי ידע שיש כזה בישראל? Read more »

גידול האוכלוסיה, הלחץ על הקרקע, הפיתוח המואץ, הדאגה הגוגברת להידלדלות משאבי הנוף – הקרקע, המים והמחצבים – לצד החשש לפגיעה בנכסי תרבות, חידדו את ההכרה בדמיון הערכי שבין הנוף הטבעי לנכסי המורשת התרבותית, בתלות ביניהם ובחלקם בעיצובה של סביבה, סביבת …

נופי תרבות – היבטים שונים למפגש בין האדם לבין הנוף Read more »

לדיון במעמדו של השיכון הציבורי, להכרה בערכיותו ולהכרזה על מועמדותו לשימור יש שני היבטים. האחד הוא הבולטות הנופית שלו, המבטאת את חלקו בתולדות ההתיישבות בישראל ובעיצוב נופיה. השני הוא שכיחותו, מאפייניו הפיזיים וההשלכות על מעמדה של התופעה, שהן שליליות לעתים. …

כי שיכון אינו רק בלוק: דילמות עכשוויות בשימור השיכון הציבורי Read more »

בחנות קטנה ברח’ טשרניחובסקי בת”א נחבא אל הכלים אוסף צילומים וחנות המכילים את היסטוריה של כולנו. אין מי שלא שמע על הצלמניה (הידועה גם כצלמניה פרי-אור),חנות צילום ומוסד תל-אביבי המציין השנה 80 שנים להווסדו. החנות, שהוקמה במקור בלב מתחם הצלמניות …

הצלמניה- חנות קטנה ומטריפה Read more »

כולנו מכירים בכך, שנכסי המורשת התרבותית שלנו (אתרים ארכיאולוגים ומבנים היסטוריים) הם משאב מתכלה שלא ניתן יהיה להחליפם כשאלו ייעלמו. תפקידנו כחברה היא לעשות את המרב לשמר ככל הניתן את נכסי המורשת התרבותית למען הדורות הבאים ובידי אנשי מקצוע מיומנים …

משמרי המורשת הבנויה בישראל Read more »

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן

מאמר זה מתמקד בטרנספורמציה התפקודית של מגדלי מים שחדלו לשמש במערכת אספקת המים היישובית,
ובהליך טעינתם מחדש של המבנים הפיזיים בפונקציות של הנצחה ושל נוסטלגיה – וכך במשמעויות סמליות של זיכרון ושל מורשת ציונית.

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
היחסים בין שימור נכסי מורשת תרבותית לבין פיתוחם הם בעלי כיוונים ואופנים מגוונים. לעתים הפיתוח עיקר ומאפייני הנכס ההיסטורי מיטשטשים, לעתים השימור עיקר והפיתוח מתאים את עצמו למאפייני הנכס ולערכיו ההיסטוריים. ככל שמתחזקת המודעות לתרומתם של הנכס ההיסטורי וערכיו התרבותיים לסביבה שהוא ממוקם בה,

בימים אלה מושלמות עבודות השימור של  הכנסיה  שהוקמה כחלק  ממתחם בית החולים הצרפתי ביפו המוסב לבית מלון ובית דירות פרטי. בית החולים הוקם ברוב פאר והדר סביב שנת 1875 על ידי פרנסיסק גינה (Guinet) איש עסקים צרפתי מאזור ליון, שביקר …

שימור הויטראז’ים בכנסיה בבית החולים הצרפתי ביפו Read more »

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
התאמת שימוש חדש למבנה קיים ששימושו המקורי התיישן ופעילותו נפסקה היא כלי תכנוני שמטרתו החזרה של מבנה למעגל החיים העירוני, התאמתו לסביבה עירונית משתנה ולתקנים מודרניים. מאמר זה עוסק בסוגיית ההתאמה של שימוש חדש, חילוני ובעל תועלות כלכליות למבנה דת ששימש כבית תפילה.

המאמר משווה בין שני מקרים של בתי תפילה שהוסבו לשימוש בעל אופי כלכלי – בית כנסת בתל אביב וכנסייה בניו יורק. אף שמדובר במבנים המשרתים דתות שונות, אשר הוקמו בהפרש של כמאה שנים זה מזה, ההשוואה ביניהם משקפת תהליך מרתק של תמורות המתרחשות בין מבנה לתפקוד.

“עיר היסטורית אינה רק זירה פיזית ופסיבית לתיאטרון של חיינו, מנהגינו ואמונותינו. באמצעות האופי של המבנים. הרחובות, והגנים המשפיעים עלינו העיר ולעיתים אף קובעת דרך בה אנו פועלים, חושבים או חשים. הסביבה העירונית עשויה לתמוך במפגש האנושי, לעצב מחשבות לרומם את הרוח.” (ברנדייס וקלו, 200).