מאמרים

מגמות בהתפתחות נוף תרבות באירופה: תחזיות לפיתוח בר קיימא

בשנות התשעים של המאה ה-20 נענו מדינות אירופה לקריאת אונסק”ו, הוועדה למורשת עולמית והמדינות החתומות על האמנה למורשת טבע ולמורשת תרבותית (1972) לשתף פעולה ביניהן. שיתוף הפעולה נועד לבחון את מכלולי הנוף במרחבי המדינות ואת התאמתם לקטגוריות הנכללות בהגדרה “נופי תרבות”, שפרסמה הוועדה למורשת עולמית בשנת 1992.

סגנון האר-דקו ומי ידע שיש כזה בישראל?

רשמים ומחשבות בעקבות ביקורה של משלחת מומחים לאר-דקו שהתארחה בישראל מאת: רוברטה נוסים  נשיאת אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY))  תרגום : תמר טוכלר , ויעל אטקין המחלקה ליחב”ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במרץ 2018  הגיעה לראשונה לישראל משלחת נציגים מהארגון העולמי של האר-דקו (ICADS) בהובלת  אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY)) בשיתוף סגנון האר-דקו ומי ידע שיש כזה בישראל?

נופי תרבות – היבטים שונים למפגש בין האדם לבין הנוף

גידול האוכלוסיה, הלחץ על הקרקע, הפיתוח המואץ, הדאגה הגוגברת להידלדלות משאבי הנוף – הקרקע, המים והמחצבים – לצד החשש לפגיעה בנכסי תרבות, חידדו את ההכרה בדמיון הערכי שבין הנוף הטבעי לנכסי המורשת התרבותית, בתלות ביניהם ובחלקם בעיצובה של סביבה, סביבת האדם והסביבה הנופית. ההבנה ששניהם הם חלק מאותה סביבה ותלויים זה בזה הובילה במהלך כל נופי תרבות – היבטים שונים למפגש בין האדם לבין הנוף

כי שיכון אינו רק בלוק: דילמות עכשוויות בשימור השיכון הציבורי

לדיון במעמדו של השיכון הציבורי, להכרה בערכיותו ולהכרזה על מועמדותו לשימור יש שני היבטים. האחד הוא הבולטות הנופית שלו, המבטאת את חלקו בתולדות ההתיישבות בישראל ובעיצוב נופיה. השני הוא שכיחותו, מאפייניו הפיזיים וההשלכות על מעמדה של התופעה, שהן שליליות לעתים. התדמית השלילית, שהיא תוצאה של הזנחה פיזית ולא דווקא דחיקה של התפקיד ההיסטורי של השיכון כי שיכון אינו רק בלוק: דילמות עכשוויות בשימור השיכון הציבורי

הצלמניה- חנות קטנה ומטריפה

בחנות קטנה ברח’ טשרניחובסקי בת”א נחבא אל הכלים אוסף צילומים וחנות המכילים את היסטוריה של כולנו. אין מי שלא שמע על הצלמניה (הידועה גם כצלמניה פרי-אור),חנות צילום ומוסד תל-אביבי המציין השנה 80 שנים להווסדו. החנות, שהוקמה במקור בלב מתחם הצלמניות התל-אביבי שברח’ אלנבי ע”י הצלם המיתולוגי רודי ויסנשטין, היא חנות הצילום הותיקה בעיר ופתוחה לקהל הצלמניה- חנות קטנה ומטריפה

משמרי המורשת הבנויה בישראל

כולנו מכירים בכך, שנכסי המורשת התרבותית שלנו (אתרים ארכיאולוגים ומבנים היסטוריים) הם משאב מתכלה שלא ניתן יהיה להחליפם כשאלו ייעלמו. תפקידנו כחברה היא לעשות את המרב לשמר ככל הניתן את נכסי המורשת התרבותית למען הדורות הבאים ובידי אנשי מקצוע מיומנים לכך, קרי, משמרי המורשת הבנויה. המשמר שעוסק בשימור המורשת הבנויה נדרש לידע ובמיומנויות במגוון תחומים: משמרי המורשת הבנויה בישראל

מגדלי המים בנוף הציוני

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן

מאמר זה מתמקד בטרנספורמציה התפקודית של מגדלי מים שחדלו לשמש במערכת אספקת המים היישובית,
ובהליך טעינתם מחדש של המבנים הפיזיים בפונקציות של הנצחה ושל נוסטלגיה – וכך במשמעויות סמליות של זיכרון ושל מורשת ציונית.

שימור והסבה: ממבנה מגורים לבנק – בית מני, רח’ יהודה הלוי 36 ,תל אביב

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
היחסים בין שימור נכסי מורשת תרבותית לבין פיתוחם הם בעלי כיוונים ואופנים מגוונים. לעתים הפיתוח עיקר ומאפייני הנכס ההיסטורי מיטשטשים, לעתים השימור עיקר והפיתוח מתאים את עצמו למאפייני הנכס ולערכיו ההיסטוריים. ככל שמתחזקת המודעות לתרומתם של הנכס ההיסטורי וערכיו התרבותיים לסביבה שהוא ממוקם בה,

שימור הויטראז’ים בכנסיה בבית החולים הצרפתי ביפו

בימים אלה מושלמות עבודות השימור של  הכנסיה  שהוקמה כחלק  ממתחם בית החולים הצרפתי ביפו המוסב לבית מלון ובית דירות פרטי. בית החולים הוקם ברוב פאר והדר סביב שנת 1875 על ידי פרנסיסק גינה (Guinet) איש עסקים צרפתי מאזור ליון, שביקר מספר שנים קודם לכן בלבנט וניצל מקדחת ממאירה בה לקה בעת ביקורו. כשנפל למשכב, טיפלו שימור הויטראז’ים בכנסיה בבית החולים הצרפתי ביפו

מבית תפילה למועדון כושר – מתפקיד דתי לתפקוד כלכלי

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
התאמת שימוש חדש למבנה קיים ששימושו המקורי התיישן ופעילותו נפסקה היא כלי תכנוני שמטרתו החזרה של מבנה למעגל החיים העירוני, התאמתו לסביבה עירונית משתנה ולתקנים מודרניים. מאמר זה עוסק בסוגיית ההתאמה של שימוש חדש, חילוני ובעל תועלות כלכליות למבנה דת ששימש כבית תפילה.

המאמר משווה בין שני מקרים של בתי תפילה שהוסבו לשימוש בעל אופי כלכלי – בית כנסת בתל אביב וכנסייה בניו יורק. אף שמדובר במבנים המשרתים דתות שונות, אשר הוקמו בהפרש של כמאה שנים זה מזה, ההשוואה ביניהם משקפת תהליך מרתק של תמורות המתרחשות בין מבנה לתפקוד.

שימור אתרי מורשת בירושלים

“עיר היסטורית אינה רק זירה פיזית ופסיבית לתיאטרון של חיינו, מנהגינו ואמונותינו. באמצעות האופי של המבנים. הרחובות, והגנים המשפיעים עלינו העיר ולעיתים אף קובעת דרך בה אנו פועלים, חושבים או חשים. הסביבה העירונית עשויה לתמוך במפגש האנושי, לעצב מחשבות לרומם את הרוח.” (ברנדייס וקלו, 200).