מאמרים

פארקים עירוניים הם מן הסמלים התכנוניים המובהקים של העיר המערבית המודרנית. עיצוב נוף הפארקים השתנה במהלך השנים והוא מבטא שינוי בתפיסותיו ובערכיו של האדם ביחס לטבע

בשנות התשעים של המאה ה-20 נענו מדינות אירופה לקריאת אונסק”ו, הוועדה למורשת עולמית והמדינות החתומות על האמנה למורשת טבע ולמורשת תרבותית (1972) לשתף פעולה ביניהן. שיתוף הפעולה נועד לבחון את מכלולי הנוף במרחבי המדינות ואת התאמתם לקטגוריות הנכללות בהגדרה “נופי תרבות”, שפרסמה הוועדה למורשת עולמית בשנת 1992.

רשמים ומחשבות בעקבות ביקורה של משלחת מומחים לאר-דקו שהתארחה בישראל מאת: רוברטה נוסים  נשיאת אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY))  תרגום : תמר טוכלר , ויעל אטקין המחלקה ליחב”ל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במרץ 2018  הגיעה לראשונה לישראל משלחת נציגים מהארגון העולמי של האר-דקו (ICADS) בהובלת  אגודת ה’אר דקו’- הניורקי – ADSNY)) בשיתוף … סגנון האר-דקו ומי ידע שיש כזה בישראל?

לדיון במעמדו של השיכון הציבורי, להכרה בערכיותו ולהכרזה על מועמדותו לשימור יש שני היבטים. האחד הוא הבולטות הנופית שלו, המבטאת את חלקו בתולדות ההתיישבות בישראל ובעיצוב נופיה. השני הוא שכיחותו, מאפייניו הפיזיים וההשלכות על מעמדה של התופעה, שהן שליליות לעתים. התדמית השלילית, שהיא תוצאה של הזנחה פיזית ולא דווקא דחיקה של התפקיד ההיסטורי של השיכון … כי שיכון אינו רק בלוק: דילמות עכשוויות בשימור השיכון הציבורי

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן

מאמר זה מתמקד בטרנספורמציה התפקודית של מגדלי מים שחדלו לשמש במערכת אספקת המים היישובית,
ובהליך טעינתם מחדש של המבנים הפיזיים בפונקציות של הנצחה ושל נוסטלגיה – וכך במשמעויות סמליות של זיכרון ושל מורשת ציונית.

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
מתחמי נמל היסטוריים: הערכים, התמורות התפקודיות וההתחדשות

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
היחסים בין שימור נכסי מורשת תרבותית לבין פיתוחם הם בעלי כיוונים ואופנים מגוונים. לעתים הפיתוח עיקר ומאפייני הנכס ההיסטורי מיטשטשים, לעתים השימור עיקר והפיתוח מתאים את עצמו למאפייני הנכס ולערכיו ההיסטוריים. ככל שמתחזקת המודעות לתרומתם של הנכס ההיסטורי וערכיו התרבותיים לסביבה שהוא ממוקם בה,

בימים אלה מושלמות עבודות השימור של  הכנסיה  שהוקמה כחלק  ממתחם בית החולים הצרפתי ביפו המוסב לבית מלון ובית דירות פרטי. בית החולים הוקם ברוב פאר והדר סביב שנת 1875 על ידי פרנסיסק גינה (Guinet) איש עסקים צרפתי מאזור ליון, שביקר מספר שנים קודם לכן בלבנט וניצל מקדחת ממאירה בה לקה בעת ביקורו. כשנפל למשכב, טיפלו … שימור הויטראז’ים בכנסיה בבית החולים הצרפתי ביפו

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
שימור חווה חקלאית והסבתה למרכז מבקרים בפארק אריאל שרון

לקריאת הכתבה במלואה הקליקו כאן
התאמת שימוש חדש למבנה קיים ששימושו המקורי התיישן ופעילותו נפסקה היא כלי תכנוני שמטרתו החזרה של מבנה למעגל החיים העירוני, התאמתו לסביבה עירונית משתנה ולתקנים מודרניים. מאמר זה עוסק בסוגיית ההתאמה של שימוש חדש, חילוני ובעל תועלות כלכליות למבנה דת ששימש כבית תפילה.

המאמר משווה בין שני מקרים של בתי תפילה שהוסבו לשימוש בעל אופי כלכלי – בית כנסת בתל אביב וכנסייה בניו יורק. אף שמדובר במבנים המשרתים דתות שונות, אשר הוקמו בהפרש של כמאה שנים זה מזה, ההשוואה ביניהם משקפת תהליך מרתק של תמורות המתרחשות בין מבנה לתפקוד.

“עיר היסטורית אינה רק זירה פיזית ופסיבית לתיאטרון של חיינו, מנהגינו ואמונותינו. באמצעות האופי של המבנים. הרחובות, והגנים המשפיעים עלינו העיר ולעיתים אף קובעת דרך בה אנו פועלים, חושבים או חשים. הסביבה העירונית עשויה לתמוך במפגש האנושי, לעצב מחשבות לרומם את הרוח.” (ברנדייס וקלו, 200).