בשנות התשעים של המאה ה-20 נענו מדינות אירופה לקריאת אונסק"ו, הוועדה למורשת עולמית והמדינות החתומות על האמנה למורשת טבע ולמורשת תרבותית (1972) לשתף פעולה ביניהן. שיתוף הפעולה נועד לבחון את מכלולי הנוף במרחבי המדינות ואת התאמתם לקטגוריות הנכללות בהגדרה "נופי תרבות", שפרסמה הוועדה למורשת עולמית בשנת 1992.
גידול האוכלוסיה, הלחץ על הקרקע, הפיתוח המואץ, הדאגה הגוגברת להידלדלות משאבי הנוף – הקרקע, המים והמחצבים – לצד החשש לפגיעה בנכסי תרבות, חידדו את ההכרה בדמיון הערכי שבין הנוף הטבעי לנכסי המורשת התרבותית, בתלות ביניהם ובחלקם בעיצובה של סביבה, סביבת…
השינויים העוברים על הקיבוצים משפיעים על חזותם ומצבם הפיזי של נכסי המורשת המצויים בהם. כיצד ניתן לשמר נכסים אלה שהם סיפורו של הקיבוץ, והסיפור של החברה הישראלית כולה.
פרופסור עירית עמית כהן, הנה ראש המחלקה לגאוגרפיה וסביבה בבר אילן ועומדת בראש מסלול לתואר שני "תכנון שימור ופיתוח נוף ונכסי תרבות" ונשיאת איקומוס ישראל. התמחותה בקשרים המתקיימים בין הערכיות הגבוהה של נכסי המורשת התרבותית, פיתוחם הכלכלי והשתלבותם בתכנון, הן העירוני והן הכפרי, תרם לספרים ומחקרים רבים שזכו להתפרסם בבמות מחקריות בעולם.
