כנרת גת: כנרת נולדה בקיבוץ דגניה ב'. היא בוגרת המחזורים הראשונים של ידיעת הארץ במכללת בית ברל ובמהלך השנים עסקה בהדרכה ובפיתוח תיירות. בשנים 2016 – 2017 הצטרפה כנרת גת, לתכנית הלימודים לתואר שני 'שימור תכנון ופיתוח נוף ונכסי תרבות'. התכנית הייתה משותפת לשתי מחלקות באוניברסיטת בר אילן, המחלקה לגאוגרפיה וסביבה ולימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ונועדה לסטודנטים שהתמחו בהיבטים השונים של שימור מורשת התרבות, הנכסים הבנויים, הנוף והמורשת הלא מוחשית.
ב – 23 בינואר 2017 הגישה כנרת תרגיל שהיה בסיס לעבודה סמינריונית והתחלה לעבודת מחקר רחבה יותר שכותרתו: " בחינת יער בארי ומתחם תיירות בארי לאור התאוריה של בטלר על מחזור החיים של אזורי תיירות והערכת הפרוגרמה ל"יער בארי – דרך מתקני המים".הבחירה בנושא נבעה מהיכרותה הרחבה את המרחב בו התגוררה, עיסוקה בתיירות ורצונה לפתחו ועל ידי כך לפתוח אותו לקהל מבקרים מהארץ ומחו"ל. נביא כאן שני קטעים מעבודתה, את הסקירה המלאה נדאג לפרסם בעיתון 'אתרים המגזין 13'.
וכך פתחה כנרת את מחקרה:
"יער בארי הינו יער נטע-אדם ששטחו כ- 11,000 דונם, המשתרע ממערב ומדרום לקיבוץ בארי, הממוקם כשעה נסיעה דרומה ממרכז הארץ. ניתן לראות את היער והאזור הסמוך לו כמתחם תיירות בפני עצמו וניתן לראותו כחלק מציר תיירות של הנגב הצפון-מערבי שראשיתו באזור נגבה וסופו באזור כרם שלום. בעבודה זו בחרתי לבחון את היער והאזור הסמוך לו המוכר כ"מתחם תיירות בארי". מאחר וגבולותיו של האזור לא מוגדרים, אתייחס לאזור שגבולו בצפון בארות יצחק הישנה, במערב גבול רצועת עזה, בדרום נחל גרר ובמזרח כביש 232.
בארי- ואדי מכביר נקודת העליה הראשונה
בצמוד ליער ארבעה ישובים: רעים, בארי, עלומים, נחל עוז. כולם קיבוצים. במרחק נסיעה קצר מהיער (20-30 דקות) ניתן להגיע לשדרות ונתיבות ולישובים כפריים נוספים. המתחם שוכן באזור כפרי שמייצג נוף כפרי פתוח, נוף המשלב שטחים פתוחים עם שדות חקלאיים, יער ונוף טבעי. האזור משופע באתרי נוף ומורשת ומציע מגוון אפשרויות בילוי: בחיק הטבע וביער, וביקור באתרים היסטוריים ייחודיים. כיום, עיקר הפעילות התיירותית באזור היא חד יומית ומרוכזת בעיקר בסופי השבוע החורפיים"…"
וכך סיימה: "דרכי האזור עמוסות בשנים האחרונות בעונת הכלניות. העומס הוא עדות לגידול משמעותי במספר המבקרים, אך קשה להתעלם מן העובדה שעיקר עניינם הוא בכלניות ואילו "דרך מתקני המים" והאתרים האחרים הם רק "מוצרי לוואי" ולא מוקדי התעניינות. כדי לשנות זאת יש לנקוט אסטרטגיה אחת עבור המתחם בכללו ואסטרטגיה אחרת עבור "המוצר התיירותי של הכלניות". בעוד לאורך השנה האזור עצמו עדיין נמצא בשלב הגילוי, הרי נראה שבעונת הכלניות הוא נמצא בשלב מתקדם יותר.
בית הבטון- בארי ואדי מכביר
מכלול מורשת בארי כביש 232
בעונת הכלניות חורג מספר המבקרים מיכולת הנשיאה של האזור. למצב זה ביטוי בעיקר בדרכים "הסתומות" (עד כדי כך שיש הנאלצים לחזור על עקבותיהם בלא שיגיעו ליעדם), בחניונים שלא נותר בהם מקום, בתושבים שמרגישים "נצורים" ביישוביהם. בחוסר שביעות הרצון של האוכלוסייה המקומית אפשר היה להתמודד על ידי פיתוח תיירותי שיינצל את גלי המבקרים, כמו הרחבת הדרכים, הגדלת החניונים ומספרם, מכירת מוצרים ומתן שרותי הסעדה, וגם הפנייה של מבקרים אל מקומות ואתרים חלופיים (דוגמת "דרך מתקני המים"). לנקוט בצעדים להקטנת/הגבלת מספרי המבקרים בשבתות ולעודדם להגיע בימי השבוע האחרים ובעונות נוספות. יתכן ומאמץ שיווקי של אתרי האזור יצליח לגרום לחלק ממבקרי הכלניות לחזור אל האזור בזמן רגוע יותר, אך כל עוד אין מתקנים או תשתית תיירותית ראויים, פיתוח אטרקציות נוספות, ניצול אתרי המורשת ונופי המורשת שהאזור משופע בהם, תושבי האזור יוסיפו לסבול בעונת הכלניות הקצרה. לקיבוץ בארי כמו לשאר קיבוצי האזור ערכי נוף ומורשת שאין להם תחליף, אם רוצים להנות מפוטנציאל זה, חשוב להכירו, לבחנו ולאמץ את השלב האחרון בתיאוריה של בטלר: במקום לסבול למנף ולמצוא את האיזון בין אפשרויות הפיתוח לבין רצונה של האוכלוסייה לשמור על ייחודה.
שני הקטעים לקוחים מתוך תרגיל שהוגש ב – 23.01.2017 לראש התכנית, והמנחה של קורס 'פיתוח תיירות בנופי מורשת' 7570801 פרופ' עירית עמית-כהן.
קטעים מתוך תרגיל בקורס פיתוח תיירות 7570801, הנחתה פרופ' עירית עמית-כהן, 23.01.2017
יורם בר סיני, אדריכל הקיבוצים. ב – 31 באוקטובר 2023, 23 ימים לאחר הרצחו התפרסמה כתבה ב – ynet אודות עשייתו הרחבה, גם בבארי, גם בקיבוצים נוספים וגם במדינות שונות בעולם – טליה לוי רוזנבוים, "האדריכל שתכנן את דפוס בארי נרצח ב-7 באוקטובר: "עבודתו ליוותה את התפתחות הקיבוצים בדרום הארץ". בשנים האחרונות עשה כל מאמץ לקדם את שימורו של בית הבטון 'המיקי מאוס' בלשון חברי בארי באתר הראשון של הקיבוץ, בוואדי נאכביר. אוהבי ארץ ישראל, המסיירים בשביליה, מכירים היטב את המבנה ואת השלט הכחול הנעוץ בקיר ומתעד את סיפורו של קיבוץ בארי בתחילת דרכו. יורם לא סיים את מלאכת השימור, לנו נותר להמשיך את שהחל, לשמר את הנכס ולזכור אותו, את כנרת ואת כל אלה ששבת אחת נוראה קטעה את חייהם והותירה אותנו רק עם כאב וזיכרונות.
התצלומים המלווים שני קטעים אלה צולמו על ידי פרופ' עירית עמית כהן. התצלומים כולם צולמו במהלך מסעותיה עם סטודנטים, סדנאות מחקר והקניית כלים לפיענוח נוף, תיעוד נכסי מורשת והצעות לתכנון ולפיתוח מרחב קיבוץ בארי ונופיו. התצלומים כאן הם רק אחדים ממאגר תמונות שצולמו בשנים 2013 – 2023. התצלומים הם עדות לייחודו של המרחב ונועדו לעודד את שיקומו.
פרופ' עירית עמית-כהן, המחלקה לגאוגרפיה וסביבה, בר אילן, חברת איקומוס וחברה בוועד המנהל של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
נופי בארי- שרידי המחנה הצבאי הבריטי
מכרות הגופרית בארי
