תיעוד תלת מימדי של מבנים לשימור, גם אם אינו חף ממגבלות, הוא כלי עבודה חשוב המשפיע לטובה על כלל מרכיבי תהליך השימור.
תיעוד של עצמים תלת מימדיים למטרות שימור מתבסס באופן מסורתי על תיאור דו מימדי שלהם בתמונה וקו. השימוש בטכנולוגיות הדמיה מבוססות צילום דיגיטלי (פוטוגרומטריה) וכניסתה לשימוש מקצועי נרחב מאפשרות לבצע תיעוד תלת מימדי של עצמים תלת מימדיים בצבע וברזולוציה גבוהה.
שינוי זה עתיד להשפיע על כלל מרכיבי תהליך השימור: החל מאיכות התיעוד, ממשיך בתוצרי התכנון וכלה בדוח הביצוע. ניתן להשוות את השינוי להבדל בין איור לצילום: רזולוציית התיעוד גדלה, הנאמנות למקור משתפרת, כמות המידע המתועד עלה ורמת הפירוט כוללת את שכבת החומר בצבע מלא ובקנה מידה מדויק.
אומנם תיעוד תלת מימדי לא יכול להחליף לימוד וניתוח מקצועי של מבנה, אולם התוצרים המתקבלים בתיעוד הטכני, שהינו בסיס הנתונים עליו בנוי תהליך השימור, הינם איכותיים ופורצי דרך. כך לדוגמא חזית המשורטטת בקווי מתאר על פי מפרט תיעוד סטנדרטי, תשודרג בכלים נוספים כמו מודל תלת מימדי ברזולוציה גבוהה וצילום מיושר וכך מתועד חלק גדול יותר מהמידע אודות החזית.
תהליך התיעוד באמצעות מודל תלת מימדי מתחיל מצילום ומדידה של האתר ברזולוציה גבוהה. לאחר מכן נבנה מודל בצבע מלא ולבסוף מופקים חומרים גרפיים לצרכי תיעוד, תכנון והדמיה בתכונות שונות. כשמודל נבנה בתחילתו של פרויקט שימור, הוא הופך להיות בסיס הנתונים עליו נבנים כל שאר שלבי הפרויקט ובכך מתאפשר חיסכון ניכר במשאבים ואיכות תוצרים גבוהה. התוצרים העיקריים המתקבלים הם צילום מיושר בקנה מידה, שרטוטים וקבצי תלת מימד בפורמטים שונים.
אפשר למנות כמה יתרונות לתיעוד תלת מימדי מבוסס תמונות דיגיטליות. ראשית אובייקטיביות ונאמנות למקור: היכולת לתעד בתלת מימד ללא התערבות משמעותית של האדם המתעד, מקטינה את האפשרות שחלקים חשובים של מידע יושמטו או יעברו פרשנות סובייקטיבית. כיוון שבתהליך ישנה מעט התערבות אנושית בהחלטה מה יתועד ומה לא, עולה באופן משמעותי נאמנותו למקור.
שנית, רמת הדיוק ופירוט התיעוד: תיעוד פוטוגרומטרי מבוסס על צילום ברזולוציה גבוהה, לכן תוצרי התיעוד מתקבלים בפירוט רב ודיוק גבוהה. בנוסף השילוב של שרטוט עם צילום מיושר מאפשר תיעוד פרטים רבים שלא היה אפשרי לפני כן. לדוגמא תיעוד חלל פנימי הכולל טיח מצויר במבנה אבן, שתועדה בעבר בשרטוט וצילום דו מימדי, ניתן לתיעוד כיום באמצעות מודל תלת מימדי הכולל את פנים וחוץ המבנה בצבע מלא, בקנה מידה וברזולוציה של הצילום עצמו.
בנוסף, כמות המידע המתועד: כמות המידע הקיים במודל תלת מימדי של מבנה אבן בינוני בן 2 קומות, הינה כמה ג'יגה בייט של מידע דיגיטלי ועשרות מיליונים של נקודות במרחב התלת מימדי. כמות ואיכות מידע זה גדולה משמעותית מהמידע המתועד בשיטות מסורתיות בדו מימד.
ולבסוף, יצירת הדמיה על בסיס מציאות: תיעוד תלת מימדי פותח אפשרויות חדשות ליצירת הדמיה על גבי מודל אמיתי של המציאות, אם לצורך ניתוח ארכאולוגי או אדריכלי, בחינת תכנון מוצע על גבי מודל אמיתי של המציאות או סימולציה של תרחישים כמו זרימת מים או רוח על גבי המודל. הרזולוציה והנאמנות למקור מייחדים הדמיה על בסיס מודל פוטוגרומטרי מהדמיות הנבנות בתכנות הדמיה סטנדרטיות. שימוש נוסף בטכנולוגיה הוא יצירת מודלים תלת מימדיים מתמונות היסטוריות, במידה וקיימת חפיפה מספקת בין תמונה לתמונה כמו למשל צילומי אויר ישנים.
מתעדים את המציאות
יתרונות נוספים לשימוש בטכנולוגיה התלת מימדית הם היכולת להדפיס את המודל מפעם לפעם במדפסת תלת מימד היוצרת מודלים פיזיים ובכך לבצע ניטור בזמנים שונים ולערוך השוואה ביניהם, לאחזר מידע רלוונטי מתוך המודל על פי הצורך, ולהשתמש במידע לשחזור מדויק של האלמנט המתועד במקרה של הרס או נזק חמור.
המגבלות לשימוש בטכנולוגיה הפוטוגרומטרית הן הצורך במערכות מחשב חזקות ויקרות, ליצור תנאי תאורה וצילום אופטימליים וקושי בתיעוד אלמנטים לבנים, אובייקטים משתנים וזזים (כמו צמחיה) ואובייקטים מבריקים כמו מראות, מים או מתכת מבריקה.
התועלות מיישומי תלת מימד בעבודת השימור הינן משמעותיות ולכן ניתן להעריך כי טכנולוגיה זו תתפוס מקום גדל והולך בתהליכי העבודה הקשורים בשימור מבנים ואתרים. ניתן לצפות כי סביבת העבודה המקצועית תשתנה בהדרגה לסביבה תלת ממדית וכך גם מפרטי העבודה ואיכות התוצרים. נראה כי הזיכרון הקולקטיבי שלנו יקבל כלי עבודה חדש בצבע מלא ורזולוציה גבוהה שישפר משמעותית את היכולת לתעד את המציאות התלת ממדית ולשמר את ייחודה.